סקר היסטורי
בשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגוברת של רגולציה בנושא מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.
הקרקע היא משאב חיוני ובסיסי המשמש את האדם והסביבה, ומהווה בית גידול לחי ולצומח בה.
כתוצאה מהשימושים הללו עלול להיווצר זיהום בקרקע. קרקע מזוהמת עלולה לסכן את בריאות האדם והסביבה בדרכים שונות.
המשרד להגנת הסביבה עומד בראש התוויית המדיניות, ולקידום הסדר חוקתי מקיף בנושא.
על מנת לזהות ולאפיין את פוטנציאל הזיהום בקרקעות השונות במדינה מתפתחת כמו ישראל, דורש המשרד להגנת הסביבה לערוך סקירה היסטורית.
מהו סקר היסטורי?
סקר היסטורי, או בשמו המלא סקר קרקע היסטורי, הוא דו"ח המבוסס על בחינת ארכיון מסמכים תמונות וכל תיעוד אחר, במטרה לזהות מקורות אפשריים לזיהום הקרקע באתר נבדק בהווה ובעבר.
הדו"ח יפרט מיקומים והיקפים אודות חומרים מזהמים שנעשה בהם שימוש באתר ובסביבתו.
בסיס הנתונים הנאספים בסקר הוא בדיקות באתר, איסוף מסמכים, תצלומי אוויר, ראיונות וכל תיעוד אחר. הסקר ימליץ למשרד להגנת הסביבה אודות קיום חשש לזיהום פוטנציאלי בקרקע.
בהתאם לממצאי הסקר ההיסטורי יחל תהליך בחינה והערכה המתבצע במשרד להגנת הסביבה ועל פיה יוחלט לגבי הצורך בהמשך הסקירה בקרקע.
במקרה שימצא כי לא קיימת אפשרות ממשית לכך שהקרקע זקוקה לשיקום או טיפול, לא יידרשו פעולות נוספות.
במידה והממצאים תומכים בחשד לזיהום קרקע, יהיה צורך להמשיך בתהליכי הסקירה בהם סקר קרקע, גז קרקע, וסקר מים.
בהתאם להם המשך לסקר סיכונים תכנון פעולות לשיקום הקרקע והכרזת על סיום פעולות השיקום לפי אישור המשרד להגנת הסביבה.
מתי יש לבצע סקר היסטורי? מי אוכף זאת?
המשרד להגנת הסביבה אוכף את המדיניות לשימור ושיקום קרקעות מזוהמות בשלושה אפיקים מרכזיים והם, מתן רישיונות עסק, היתר רעלים ובתהליכי התכנון והבנייה.
בעצם דורש מכל המבקש לקבלת היתר, לערוך סקר היסטורי באתר, ולפעול לצורך שיקום הקרקע במידת הצורך.
קיימים נהלים שונים עבור קבלת היתרים שונים, למשל סגירת מפעל אשר עבד עם חומרים מסוכנים, מותנית בקבלת אישור רק לאחר ביצוע סקר היסטורי ושליחתו למשרד להגנת הסביבה.
הסקר ההיסטורי מאפשר למשרד להגנת הסביבה לקבוע את אופי ומצב הקרקע באתר. במידה ואכן נמצא חשש לזיהום פוטנציאלי בקרקע יש להמשיך ולבצע סקר קרקע.
סקר הקרקע הוא ניתוח מעמיק ומקיף הכולל דיגום הקרקע באתר ובו כוללת תוכנית לשיקום האתר. כל אלו מותנים בקבלת האישורים המוזכרים לעיל.
מהו משך הסקר ההיסטורי?
משך הזמן הנדרש לביצוע סקר ההיסטורי משתנה בהתאם למורכבות והיקף האתר הנסקר. יכול להימשך החל ממספר שבועות ועד מספר חודשים.
למה צריך סקר היסטורי?
בהתאם לאסדרה החוקתית הנעשית בשנים האחרונות בנושא שימור ושיקום קרקעות, בתחילת שנת 2015 פרסם המשרד להגנת הסביבה את עקרונות המדיניות שלו בתחום מניעת זיהום קרקע והטיפול במזהמים בקרקע.
מאז פרסום נהלים אלו, מתבצעים עדכונים למדיניות המשרד, הנוגעים בפרסום הנחיות מקצועיות בתחומים שונים הנוגעים לסקירה ושיקום קרקעות.
סוטוק, המתמחה בייעוץ סביבתי, מתנהלת יום יום מול משרדי הממשלה השונים ומתעדכנת כל העת בחוקים ותקנות חדשים.
מזהמים המצויים בקרקע עשויים לסכן את בריאות האדם ואת הסביבה בדרכים שונות. אנשים ובעלי חיים עלולים להיחשף לחומרים המזהמים באמצעות מגע עם הקרקע, או על ידי שאיפת גזי קרקע מכילי מזהמים, שנפלטים ממנה.
כמו כן, חומרים מזהמים בקרקע עלולים לנוע בקרקע להגיע למקורות מים עיליים למי התהום, לפגוע בסביבה ואף לגרום לזיהום מי השתייה.
המשרד להגנת הסביבה מגדיר מתווה כללי של שלבי סקירה ושיקום באתר, כאשר השלב המקדים בהם הוא סקר היסטורי.
בכדי לאכוף את מדיניות מניעת זיהום קרקע וטיפול במזהמים, שולבו עיקרי המדיניות בתהליכי רישוי ומתן היתרים מרכזיים אלו:
א. תנאי רישיון עסק – ברשיונות העסק ישולבו תנאים בתחום מניעה וטיפול בזיהומי קרקע.
ב. תנאים בהיתרי רעלים – מכוח חוק החומרים המסוכנים (1993), נקבעו דרישות למניעת זיהומי קרקע מחומרים מסוכנים וכן דרישות לביצוע סקרי קרקע עם סיום פעילות העוסק באתר.
ג. הליכי תכנון ובנייה – תהליך סקירה ושיקום קרקע מבוצע לעיתים קרובות כחלק מהליכי התכנון או רישוי הבניה, כאשר מוגשת תכנית או מתקבלת בקשה להיתר בניה באזורים בהם התקיימו פעילויות העלולות לגרום לזיהום קרקע.
מאז קבלת תוקף מתווה זה, עוגן נושא שימור הקרקע והוטמע בתהליכים שונים המהווים חלק בלתי נפרד מקבלת רישוי עסקים והיתר רעלים. למשל, קבוצות העוסקים בפעילות מזהמת ברמת סיכון גבוהה, נדרשים לבצע סקר היסטורי במסגרת התנאים לקבלת רישיון עסק.
קבוצת העוסקים בפעילות מזהמת ברמת סיכון נמוכה מהקודמת מחוייבים בביצוע סקר היסטורי בעת סגירת העסק.
המשרד מגדיר קבוצות נוספות, ובסמכותו לדרוש ביצוע סקירה במהלך פעילות העסק במידה וקיים חשש לציבור או לסביבה.
שלבי הסקר ההיסטורי:
הסקר ההיסטורי כולל שלושה שלבים עיקריים והם:
-
איסוף מידע מסמכים ונתונים.
-
בחינת הנתונים שנאספו באמצעות סיור, ראיונות ושאלונים.
-
ניתוח המידע והגשת דו"ח הסקר ההיסטורי.
איסוף מידע מסמכים ונתונים:
השלב הראשוני בסקר ההיסטורי הוא איסוף המידע, אשר מאפיין את הקרקע הן מבחינת מעמדה הסטטוטורי, ונתוניה הפיזיים בהם המאפיינים ההידרולוגים – זרימת מי תהום, זרימת נגר עילי, מאפיינים גיאולוגיים המתארים את מבנה שכבות הקרקע, אופן היווצרותה מיקומה ביחס להעתקים שונים, בעזרתם ניתן להבין טוב יותר את יכולת הסעת המזהמים בשכבות הקרקע השונות.
שלב איסוף המידע מתבצע הן עבור האתר הנבדק והן עבור אתרים סמוכים לו. בעזרת הבנת כיווני זרימת מי התהום, הנגר העילי, מרחק ממקורות זיהום פוטנציאלי, ייעודי הקרקע ותוכניות הבניין.
ניתן לקבל אומדן בסיסי אודות הפוטנציאל לזיהום קיים בקרקע. תשתיות המעבירות חומרים מסוכנים, סבלו ויסבלו מנזילות ותקלות. הבנת כיווני הזרימה ויכולת פיזור המזהם בתווך הקרקע מאפשר לקבל מושג על יכולת הסעתו בקרקע, והאם מקור זה מהווה פוטנציאל זיהומי גבוה לאתר.
היסטוריית האתר וסביבתו, חלק מהמזהמים מתקבעים ונספחים לקרקע ואחרים מחלחלים למי התהום ומזהמים את מי השתיה או נפלטים בצורה של גזים רעילים הפוגעים באדם ובחי.
קבלת תמונה רחבה יותר אודות היסטוריית השימושים של הקרקע מסייעת להערכת הסיכונים ממזהמים. תצלומי אוויר ארכיונים משמשים ככלי עזר לאיתור מקורות מזהמים שונים אשר בהווה אין זכר להם.
בחינת הנתונים שנאספו באמצעות סיור, ראיונות ושאלונים:
לאחר קיבוץ ואיסוף המידע, מתבצע סיור פיזי באתר. שלב זה בא לאמת את חומר הרקע שנאסף. מעבר לכך מטרתו סקירה יסודית של הקרקע, ואיתור מקורות פוטנציאלים אשר לא קיים עבורם תיעוד סטטוטורי(בתוכניות שונות).
בעת הסיור הפיזי באתר, עלינו לאשר או לשלול את המידע המקדים שנאסף עד כה. ניתן לקבל מידע אשר תצלומי האוויר ותיקי הבנין השונים אינם מכילים כמו אתרים ארעיים בקרבה, אתרי השלכת/הטמנת פסולת משחתות רכבים וכדומה.
ראיונות ושאלונים עם אנשי מפתח המכירים את האתר בין אם בבעלותם ובין אם לא. מנהל ובעל האתר, עובדים בעלי תפקידי מפתח, מנהלי אתרים הסמוכים לאתר הנסקר. מטרת הראיונות היא איסוף מידע אודות נהלי העבודה אשר היו קיימים באתר לאורך השנים. על ידי הבנתם ניתן להעריך את פוטנציאל הזיהום בשטח.
ניתוח המידע והגשת דו"ח הסקר ההיסטורי:
השלב הסופי והמכריע בסקר ההיסטורי הוא ניתוח המידע השונה, הבנתו והבנת גודל השפעת המזהמים על הקרקע וסביבתה. במידה ועלו ממצאים לחומר מזהם הנוכח באתר יש לסווג ולרכז את מאפייניו, אופן הטיפול בו וגודל הנזק האפשרי.
הידע הרב הנצבר בסוטוק בכל הנוגע לייעוץ סביבתי, בא לידי ביטוי בהיכרות מעמיקה עם המזהמים השונים ואופן הטיפול בהם מפרויקטים שונים עם התעשייה.
בהתאם לניתוח המידע יש לבנות תוכנית לחקירת הקרקע, תוכנית לחקירה פיזית של הקרקע הכוללת – דיגומי קרקע, גז קרקע ומים בהתאם לממצאים.
המשרד להגנת הסביבה מגדיר נהלים ברורים להפקת סקר היסטורי, הנהלים מתבססים על הנחיות מכון התקנים האמריקאי (ASTM), כאשר הסעיף הראשון בהם מתאר את אופן ביצוע הסקר ההיסטורי – Phase 1.
לסוטוק המתמחה בייעוץ סביבתי, ניסיון רב והיכרות עמוקה עם נהלי המשרד להגנת הסביבה. אפיון וביצוע סקר היסטורי נכון נותן הבנה רחבה על האתר ואופיו, ובמידה ויידרש משפיע רבות על סקר הקרקע.
מיפוי פוטנציאל הזיהום באתר מאפשר קבלת תמונת מצב ראשונית אודות חקירות סביבתיות עתידיות אשר יבוצעו באתר.
בסיומו בעל האתר יבין היטב, ויהיה ערוך בשלב מוקדם יחסית, את היקף החקירות הדרושות(אם בכלל), ומשך הזמן הנדרש לביצוען.