top of page
שפכים תעשייתיים וחומרים מסוכנים

שפכים תעשייתיים וחומרים מסוכנים

שפכים תעשייתיים הם שפכים המהווים תוצרי לוואי מתהליך הייצור של מפעל או בית מלאכה מסוים.
 

לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים בהרבה מאשר לשפכים ביתיים ובמקרים מסוימים מוגדרים כחומרים מסוכנים.

 

לכן יש למצוא את אופן הטיפול המתאים ביותר עבור השפכים על ידי סקר שפכים מקיף, הפחתה במקור וטיפול רלוונטי. 
 
חברת סוטוק הנדסה סביבתית בעלת ניסיון מעשי בתחומי טיפול בשפכים תעשייתיים, רישוי, ניהול פרויקטים ומתקני קצה.

 

החברה נותנת מעטפת כוללת לכלל האישורים והדרישות למפעלים, בצורה המקצועית ביותר. חברת סוטוק נותנת מענה רחב ומקיף על ידי שיתופי פעולה עם חברות תכנון, ייעוץ וטיפול בפסולת הגדולות בעולם.

חומרים מסוכנים מאופיינים ע"י מאפייני הסיכון השונים שלהם המתוארים בפירוט ב"ספר הכתום" ומתחלקים על פי תשע קטגוריות עיקריות כשלחלקן ישנן תת קטגוריות.

  • חומרים רדיואקטיביים

  • חומרים קורוזיביים

  • חומרים אחרים

  • מוצקים דליקים

  • חומרים מחמצנים

  • חומרים רעילים וזיהומיים

  • חומרי נפץ

  • גזים

  • נוזלים דליקים

חומרים מסוכנים

חומרי נפץ

קבוצת חומרי הנפץ מכילה מגוון רחב של תת קטגוריות, זאת כתוצרה ממספר מיקרים בהם שמו חומרים מקבוצת סיכון 1 ללא תת הפרדות יחדיו והם הגיבו בניהם, יצרו פיצוץ וגרמו לאבדות בנפש.

דוגמא לחומרים פציצים זיקוקי דינור.

  • חומרי נפץ בעלי סיכון פיצוץ גבוה.

  • חומרי נפץ בעלי סיכון יצירת רסס.

  • חומרי נפץ בעלי סיכון לאש.

  • חומרי נפץ ללא סיכון משמעותי.

  • חומרי נפץ אדישים בעלי פוטנציאל פיצוץ  גבוה.

  • חומרי נפץ אדישים.

גזים

מחולק לתתי קטגוריות של גזים דליקים, לא דליקים רעילים ועוד.

  • גזים דליקים- למשל מימן וחמצן

  • גזים לא דליקים - לעיתים דווקא אלה גזים יותר מסוכנים מהדליקים, גזים אלה יוצרים סכנת חנק ובפועל במקרים רבים בהערות סיכונים ובתפעול שוטף לא לוקחים את הגזים הללו עם אמצעי הבטיחות המתאימים. דוגמא לגז חנקן או פחמן דו חמצני.

  • גזים רעילים - גזים בעלי רעילות גבוהה או קורוזיביים כמו למשל כלור.

נוזלים דליקים

קבוצה 3 היא נפוצה בחיי היומיום שלנו מאצטון להורדת הלק ועד אלכוהול (אתנול). ההגדרה המשותפת להם היא נוזלים העלולים להתלקח בטמפ' נמוכות יחסית למשל בנזין.

מוצקים דליקים

  • מוצקים דליקים - אלה מוצקים שמגיבים באופן עצמי או בעירים באופן מהיר.

  • מוצקים בעלי נטייה להתלקחות ספונטאנית.

  • מוצקים המגיבים עם מים - ישנם מוצקים שהם ראקטיביים ומסוכנים רק כאשר הם רטובים.

חומרים לדגומא הם מתכות אלקאליות גופרית זרחן פחם פעיל.

חומרים מחמצנים

חומרים בעלי יכולת חמצון, יש הפרדה של תת קטגוריה לחומרים מחמצנים כלליים ופרוקסידים

חומרים רעילים וזיהומיים

  • חומרים רעלים הדורשים חשיפה לריכוז נמוך מאד בכדי ליצור נזק כבד עד מוות (הרעלה אקוטית) דוגמא לחומר כזה היא פנול או ציאניד.

  • חומרים זיהומיים -יכולים להיות פסולת זיהומית ביולוגית כמו פסולת בתי חולים או דוגמאות

 

חומרים רדיואקטיביים

חומרים הפולטים קרינה רדיואקטיבית

חביות חומרים מסוכנים
שפכים תעשייתיים

חומרים קורוזיביים

חומרים מאכלים (חומר קורוזיבי), הם לא למאכל אלא הם "אוכלים" את החומר שבו הם נוגעים- יכול להיות שומן, מתכת אבן גיר או רקמה חיה.

משתמשים בחומצות ובסיסים במקרים רבים בתעשייה ולעיתים קרובות ישנם שפכים מתעשיית ציפוי המתכות המכילים חומצות או בסיסים עם מתכות כבדות.

סוג שפכים אחרים שהינו בעייתי הוא חומרים קורוזיביים שעורבבו עם חומרים אורגניים.

חומרים אחרים

בפועל בקטגוריה זו נכנסים כלל החומרים שאינם מכילים את אחד ממאפייני הסיכון האחרים.

 

במקרים רבים שפכים נכנסים לקטגוריה הזו גם אם מכילים למשל בנזן או חומצה, כיוון שלאחר עירבוב של חומר קורוזיבי חומרים אחרים ושינוי הריכוזים הם מאבדים באופן יחסי את מרכיבי הסיכון שלהם.

מאפייני הסיכון לחומרים מסוכנים נותנים לנו מושג איך לפעול ומה לעשות בכדי למנוע פגיעה באדם ובסביבה.

 

מאפיינים אלה נקבעים לאחר מספר אנליזות של נתונים שנובעות מפרמטרים כמו ריכוזי מתכות כבדות, שמנים ושומנים, ערך הגבה (pH), ריכוז חומרים נדיפים, מיקרומזהמים כגון הורמונים ותרופות ועוד.
 

מה הבעייתיות במזהמים כאלו?

  1. זיהום מי תהום (מלחים ומתכות כבדות)

  2. פגיעה ואטימה של הקרקע (שמנים ושמונים)

  3. הרס של צנרת הולכת השפכים (למשל ע"י חומר קורוזיבי)

  4. מיקרומזהמים כגון שאריות תרופות והורמונים

 

כיום בארץ המודעות בנושא חשיבות הטיפול בשפכים עולה. ישנו מגוון הולך וגדל של אתרי טיפול בשפכים תעשייתיים והרגולציה הולכת ומחמירה בנושא.

 

בשנים האחרונות היתה קפיצת מדרגה גדולה בדרישות הבירוקרטיות, דבר שמקשה מאד על מפעלים (במיוחד במפעלים קטנים) לעמוד בדרישות תאגידי המים, המשרד להגנת הסביבה וגופים ממונים שונים.

 

במקרים רבים המפעל לא בקיא בדרישות הכלליות והספציפיות שעליו למלא, כגון היתר רעלים, היתר פליטה, אישורי מנהל, אישור אינטגרטיבי וכדומה.

 

דבר זה גורם לפגיעה חמורה במפעל ומגיע לעיתים לשימועים וקנסות גדולים.

 

בימים אלה ה"סבלנות" שהייתה למשרד להגנת הסביבה לגבי הפרות שונות הולכת ומתקצרת ואנו שומעים יותר ויותר על מפעלים שמשלמים מאות אלפי ועד מיליוני שקלים על זיהומים והפרות תקנים.

המצב כיום משתנה, חדשות לבקרים יוצאים חוקים חדשים לגבי מה מותר ומה אסור.

 

למרות השינויים הנישנים דבר אחד ברור- האחריות תמיד על יצרן הפסולת. על היצרן לוודא שמצא את הפיתרון המתאים ביותר לטיפול בפסולת ובמידה ובחר לשלוח אותה לאתר טיפול הוא מחוייב לוודא שהגיע ואכן טופלה ע"י קבלת ושמירת כלל האישורים .

באירופה וארצות הברית התקינה כבר הוטמעה ונכנסו בה רגישויות רבות שעדיין לא קיימות אצלנו.

 

בפועל, כל מפעל על פי סוג התעשייה, האזור בו הוא ממוקם ויעד השפכים נקבע למי הקולחין היוצאים ממנו פרמטרים שעליו לעמוד בהם מבחינת ריכוזי מלחים, מתכות כבדות וערכים אורגניים.

דוגמא מצרפת היא מפעל לטיפול תרמי, הפועל בשיתוף פעולה עימנו, המזרים את הקולחין שלו לנהר ליד כאשר ריכוז המלחים (נתרן, כלוריד ועוד) המותר לו עולה בסדרי גודל מהריכוזים המותרים להזרמה בארץ. הצרפתים מסבירים שהרגולציה מתחשבת בספיקות של הנהר מספיק גדולות ביחס לספיקת קולחין ומאפשרות מיהול משמעותי.

כלומר בפועל כל מקרה ומקרה נבחן לגופו.

בימינו אנו רואים בארץ ניצנים ראשונים של התאמה זו למפעלי טיפול, למשל בהבחנה בין מפעלים המזרימים את הקולחין למט"שים לבין אחרים המאיידים את השפכים ולפיכך אוסרים הגעה של שפכים מתעשיית הפרמאצבטיקה למפעלים השופכים למט"שים מהחשש שיגיע למי השקייה. עד שהרגולציה תתאים את עצמה ותרד לרזולוציות הנדרשות המפעלים והתעשייה ימשיכו לשאת בנטל.

כל עוד לא תהייה רגולציה מאפשרת שמנגישה ומקלה על המפעלים והתעשייה להבין מה ניתן לעשות ואיך לעשותו, לעומת מתן קנסות ללא הסברים והבהרות- השוק השחור בתחום יגדל. הפסולת תגיע למקומות לא רצויים, כמו לשוחת הביוב, לשדה או במקרים מסויימים כמו השמן השחור מהמוסכים יוברח לשטחים ולרצועת עזה כחומר בערה, על אף תכונות הסיכון המצריכות טיפול, ויחזור אלינו בצורת עשן הפוגע בסביבה ובנו.

לסיכום

לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים שמצריכים טיפול והתייחסות שונה מאשר שפכים ביתיים. שפכים תעשייתיים עלולים לגרום לפגיעה במים בקרקע באדם ובסביבה ולכן יש למצוא את אופן הטיפול המתאים ביותר עבור השפכים על ידי סקר שפכים מקיף, הפחתה במקור וטיפול רלוונטי.

 

הרגולציה בארץ מתפתחת וגדלה בשנים האחרונות, אך עם זאת יש לה עדיין כברת דרך.

חברת סוטוק הנדסה סביבתית עוסקת בייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים סביבתיים.

השירותים שאנו נותנים הם :

1. רגולציה וייעוץ סביבתי

2. טכנולוגיות טיפול בשפכים תעשייתיים.

3. מתקני קצה וייצוא פסולת.

bottom of page