מפל״ס PRTR

מה מדווחים ובאיזה רמת פירוט?

בדיווח מפל"ס נדרש לפרט את כמויות הריכוזים של מזהמים שנפלטו לכל מדיה סביבתית (אוויר, מים, קרקע), וכן את כמויות הפסולת והשפכים שהועברו לאתרים חיצוניים (Off-site). הדיווח כולל פירוט ספיקות, ריכוזים, שמות המזהמים, ושיטות החישוב – תוך ציון ערכים שמתחת לסף הדיווח המינימלי, כדי להבטיח שקיפות ושלמות הנתונים.

​

דוגמאות לפריטי מידע חיוניים לדיווח:

​

• ספיקות ופליטות שנתיות (Load) לפי מזהם ומדיה

• תיאור שיטות חישוב/מדידה ומקדמי פליטה

• סוגי פסולת (מסוכנת/לא מסוכנת), כמויות ויעד ההעברה

• שינויים תהליכיים המשפיעים על הפליטות (לדוגמה, התקנת מסננים/SCR)

​

כבר בתחילת השנה, רכזו את דגימות, דוחות מעבדה ונתוני ייצור במקום אחד – כך תחסכו זמן, תאתרו פערים מוקדם ותמנעו עיכובים בהגשה.

.

טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן

דיווח מפל"ס הוא תהליך מורכב הדורש דיוק גבוה, אך טעויות נפוצות עלולות לגרום להתכתבויות ממושכות עם המשרד להגנת הסביבה, קנסות של עד מאות אלפי שקלים או פגיעה במוניטין. להלן הטעויות השכיחות ביותר, עם הסברים והמלצות למניעה:

​

• שימוש במקדמי פליטה לא מעודכנים לענף: מקדמים אלה (כמו Emission Factors) משתנים לפי ענף (למשל, כימיה לעומת מתכות) ועלולים להיות מיושנים אם לא בודקים עדכונים שנתיים. איך להימנע: השתמשו במקדמים מהמקור הרשמי (תקנות מפל"ס, תוספת ב'), בדקו עדכונים באתר המשרד (gov.il/prtr), והתייעצו עם מומחה לענף הספציפי.

• היעדר תיעוד לשיטות החישוב ולמקורות הנתונים: דיווח ללא תיעוד (למשל, ללא הסבר לשיטת חישוב EF) עלול להיחשב לא תקף. איך להימנע: צרפו נספחים עם תיאור שיטות (מדידה ישירה/הערכה), מקורות נתונים (יומני ייצור, דוחות מעבדה), והנמקות לנתונים מתחת לסף – שמרו גיבוי ל-5 שנים לפחות.

• אי-התאמה בין שמות מזהמים לקודים תקניים: שימוש בשמות לא סטנדרטיים (למשל, "חנקן" במקום "NOx") עלול לגרום לדחייה. איך להימנע: השתמשו ברשימת 114 המזהמים הרשמית (תוספת א' לתקנות), עם קודים מדויקים (CAS Number), ובדקו התאמה למערכת הדיווח המקוונת של המשרד.

 

שאלות ותשובות (Q&A)

האם כל מפעל חייב לדווח? לא. החובה תלויה בענף ובספי פעילות. מומלץ לבצע בדיקת סף שנתית מול רשימות הענפים והיקפים הרלוונטיים.

מה ההבדל בין “מתחת לסף דיווח” לבין “אפס פליטות”? “מתחת לסף” פירושו שהכמות קיימת אך נמוכה מערך הדיווח המינימלי; “אפס” מציין היעדר פליטה/העברה.

האם מותר להסתמך על הערכות? כן, כאשר אין מדידות זמינות - בתנאי שקיימת מתודולוגיה הנדסית סבירה, תיעוד מלא והצלבות. רצוי לשפר בהדרגה את איכות המדידות.

מה ההבדל בין PRTR להיתרי פליטה ורישוי עסק? PRTR הוא מאגר שקיפות לציבור; היתרי פליטה ורישוי עסק הם כלי ציות נפרדים עם תנאים מחייבים. לעיתים יש חפיפה בנתונים, אך מטרותיהם שונות.

איך “מפל׳ס” קשור לדו״חות קיימות ו-ESG? נתוני PRTR מזינים מדדי קיימות ומאפשרים הצגת מגמות להפחתת זיהום במסגרת דוחות ESG.

​

למה לבחור בסוטוק הנדסה סביבתית?

סוטוק מובילה הטמעת כלכלה מעגלית בתעשייה, ומשלבת הנדסת תהליך, ניהול פסולת ושפכים, וייעוץ רגולטורי מקצה לקצה. כך אנו הופכים את אתגרי הציות לרווח תפעולי ומוניטין:

​

• ייעול שימוש במשאבים, מחזור והשבה להפחתת עלויות

• בחירת טכנולוגיות קצה והטמעתן, לצד הכשרה לצוותים

• ליווי סקרי סף, הקמת מתודולוגיות חישוב ו-QA לדיווח

• סנכרון בין PRTR, היתרי פליטה, ודיווחים סביבתיים נוספים
   

מחפשים ליווי מפל׳ס משלב בדיקת החובה ועד להגשה מסודרת? אנחנו כאן כדי לפשט את התהליך.

​

סוטוק - ייעוץ להנדסה סביבתית

זקוקים לעזרה בהכנת דיווח מפלס מדויק, יעיל ושקוף? צרו קשר לפרטים ולייעוץ ראשוני עם צוות המומחים של סוטוק - נלווה אתכם משלב מיפוי התהליכים ועד ההגשה, תוך חסכון בזמן ובעלויות ושיפור הביצועים הסביבתיים.