ייצוא פסולת

ייצוא פסולת

לחברת סוטוק ניסיון רב בייצוא פסולת מסוכנת לחו"ל, והיא מוצאת פתרונות למגוון פסולות עבור לקוחות שונים. החברה מוצאת עבור הלקוח את הספק המשתלם ביותר עבורו, מטפלת בכלל המסמכים והאישורים ומלווה את הלקוח גם לאחר קבלת היתר הייצוא, לאורך כל הדרך.
במקרים רבים ניתן להוזיל עלויות טיפול של עשרות אחוזים, שמתורגמות בפועל לעשרות אלפי ש"ח! טיפולים חלופיים כוללים, רענון קטליסטים, טיפול פיזיקו-כימי, טיפול תרמי, השבת ממסים, מחזור שמנים לשמני בסיס השבת אנרגיה על ידי שריפה של הפסולת ועוד. לסוטוק ניסיון רב בקידום בקשות לייצוא פסולות מול הרגולטור והיא מלווה את החברות הגדולות בישראל ובמקביל פועלת מול מגוון חברות טיפול בפסולות בחו"ל, במטרה למצוא ללקוח את עלות הטיפול המינימלית והמשתלמת ביותר.

ייצוא פסולת

ייצוא פסולת מכולות

ייצוא פסולת מהווה אתגר משמעותי עקב הרגולציה המחמירה בתחום. אמנות בינלאומיות, ובכללן אמנת באזל, מגדירות במדויק מה מותר לייצוא  ובאילו תנאים, ומהו הטיפול אותו יעבור החומר. בעבר נוצר מצב אבסורדי, בו מדינות מפותחות פינו את הפסולות שלהן למדינות עולם שלישי בחשיבה על עלות ה"טיפול" הנמוכה ובהתעלמות מחולטת מההשפעות על הסביבה והחברה במדינות אלה. אמנת באזל, נחתמה ע"י 133 מדינות ברחבי העולם בכדי לשים סוף לתופעה. האמנה מונעת לחלוטין העברת פסולות ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות, וקובעת שיש לצמצם ככל הניתן העברת פסולות בין מדינות. מטרת האמנה כאמור, למנוע ממדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי להפוך ל"פחי הזבל" של העולם המפותח.​

אמנת בזל מתווה 3 עקרונות:

1.  הפחתה וצמצום של ייצור פסולת מסוכנת.
2. הפחתה של שינוע של פסולת מסוכנת בין מדינות כתלות בטכנולוגיית טיפול בפסולת. כלומר ייצוא הפסולת יתבצע במידה ובמדינה בה נוצרה אין טיפול סביבתי, או כאשר היא בעלת פוטנציאל לשמש כחומר גלם או להתמחזר במדינת היעד.
3. במידת האפשר, העדפה לטיפול מקומי.

נכון להיום, בכדי לייצא פסולת יש לבצע תהליך ארוך ומתיש מבחינה בירוקרטית. אולם, על אף כל הקשיים, ישנם מקרים בהם ייצוא פסולת מהווה פיתרון סביבתי וכלכלי יותר.

 ייצוא פסולת בישראל כיום – תמונת מצב

פרסום מדיניות הביניים של המשרד להגנת הסביבה, החל תהליך מחודש של בחינת ההגבלות השונות על מדיניות ייצוא הפסולת לחו"ל. ; נשקלה אופציה להוריד את המחיר באתר הטיפול ברמת חובב, כמו גם פתיחת השוק לחלוטין ללא הגבלות רגולטוריות.
מכיוון ששוק הפסולות המסוכנות בארץ רגיש במיוחד לשינויים, עקב גודלו הקטן יחסית, השפעותיה של חקיקה חדשה בתחום נשקלו היטב. תהליך בחינת המדיניות עבר טיוטות רבות והיה אמור להתפרסם לפני זמן רב. נכון להיום, המשרד להגנת הסביבה עדיין דורש, כברירת מחדל, לפנות את השפכים והפסולות של המפעלים בארץ לרמת חובב, אלא אם כן המפרט של הפסולת עונה על תנאים מאד ספציפיים. ע"פ עקרונות אמנת באזל, הפינוי לאתר ההטמנה רמת חובב כברירת מחדל מנוגד להיררכיית הטיפול בפסולת. מניעה של ייצוא ממפעל מסוים ומאידך חיוב לפינוי לאתר ספציפי  עלולים להיות עול כבד מאד על חברות ומפעלים שונים בארץ. בנוסף, כאשר פינוי הפסולת אינו נגיש, הן  מבחינת ידע והן מבחינת ועלויות, עלול להיווצר שוק שחור בארץ ומפעלים עלולים לעבור על החוק.

 

למי רלוונטי ייצוא פסולת?

במקרים רבים, אתרי הטיפול בארץ אינם מספקים פתרון כלכלי או סביבתי עבור פסולות מסוגים מסוימים. ייצוא פסולת לחו"ל מרחיב את מגוון פתרונות לפסולת מסוכנת שאפשרות הטיפול בה בישראל יקרה או לא קיימת כלל. דוגמאות לטיפולים כאלו הן:רענון קטליסטים לתעשייה הכימית והפטרוכימית, טיפול בשפכים מתעשיית הפרמצבטיקה הכוללים הלוגנים מוכלרים, שמנים עם מתכות כבדות ומזהמים אחרים כגון הלוגנים או גופרית, חומרים אורגנים עם מלחים ומתכות, סולבנטים מוכלרים, חומרים המכילים שאריות חומרי הדברה ועוד. חלק משמעותי בדרך לייצוא הפסולת הוא סיווג נכון ומדויק של הפסולות, ע"פ קטלוג הפסולות האירופאי.

 

 למה לייצא פסולת ?

 

בישראל מיוצרים בכל שנה כ-350,000 טון פסולת מסוכנת. בפני יצרן הפסולת עומדות שלוש אפשרויות: פינוי הפסולת לתחנת מעבר, פינוי הפסולת לאתר טיפול בפסולת, או, ייצוא הפסולת, ישירות ובעצמו. מדינת ישראל מתעדפת את הטיפול על פי היררכיית הטיפול בפסולת על פי הדירקטיבה האירופאית סעיף 2008/98/EC. כלומר, טכנולוגיות של מחזור, השבה וכו', יתועדפו על פני הטמנה. עם זאת, אחוז הפסולת המועברת למחזור והשבה בישראל נמוך באופן משמעותי לעומת מדינות מערב אירופה 38%  לעומת 60%, בהתאמה.

 

ייצוא ושינוע הפסולות והחומרים המסוכנים בפרט, עלול להיות בעייתי, אך יש לו יתרונות גדולים הן מבחינת אפקטיביות הטיפול, מדד ה"סביבתיות" שלו והעלויות שלו במקרים מסוימים (דבר שמשפיע על האטרקטיביות והתמריץ עבור חברה לטפל בכלל הפסולת שלה). מדיניות הייצוא של פסולת אכן מתייחסת להגבלות שונות, במידה והפסולת מיועדת למחזור במקום לסילוק, אבל עדיין ישנם מגוון אינטרסים מעורבים בחוקים הקיימים, על אף הדרישה לראיית טובת התעשייה והסביבה יחדיו.על המשרד להגנת הסביבה לראות את טובת הסביבה לפני הכל ושמירה על אינטרסים כאלה ואחרים מונעים ממנו לשלוח לטיפול המיטבי ביותר, לפתוח את השוק ולהוריד עלויות.

ייצוא חומרים מסוכנים